בניה היה קצין בסיירת רימון ואנחנו מילואימניקים המבוגרים ממנו ב25 שנים. באופן מוזר נוצר קשר מיוחד בינינו המילואימניקים לבניה . בניה היה ילד מבוגר , ניכר היה בו שיש בו ניסיון חיים שלא היה מבייש איש בן 50 . מאידך, נהניתי לראות אצלו את התלהבות הנעורים, היושרה, הרצינות, הדביקות במשימה. האמונה בציונות שלו וקבלת כל אדם באהבה . בלילות האימונים, על הג'יפ, ועל יד המדורה שוחחנו רבות. והיה לי עונג לשמוע צעיר מתלבט, חושב, וכזה שאינו מקובע, חושב מחוץ לקופסה ובעל ראיה רחבה. נעים היה לי במיוחד לשמוע אותו מספר על משפחתו. האהבה הגדולה והכבוד הרב שרכש לאמו ואביו. וכמובן האהבה היפה והתמימה לחברתו גלי. תכונה אשר בניה חסר אותה הייתה היכולת לשנוא, הוא לא ידע טכנית פשוט איך עושים זאת.

ולוואי והיינו יודעים לעקור גם אנחנו את היכולת הזו.